מאמרים

היוקדת בלהבה

 

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה-
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר...
 
אין כשירה היפה של המשוררת לאה גולדברג - לתאר את הקידה השעירה, החוגגת בימים אלה של חודש מרץ את "שבעת ימי אביבה"... וסגריר וגשמים כל היתר (...מצב-רוח, לא מזג אויר).
אכן - כגודל תפוצתו של צמח זה, המכסה בשיחיו הגדולים מדרונות שלמים בהרי הגליל - כך גודל אלמוניותו ובכל טיול מפליא מחדש לגלות עד כמה הוא עדיין בלתי מוכר.
כאן - אם כן המקום וזה הזמן ...וכבר צריכים אנו להזדרז כי אוטוטו חוזרת המלכה ל"הומלסיותה" ו"לבגדיו החדשים" -  המלך...
קידה שמה, לא משום מחוות של נימוסין מבית-יצירתה של חנה בבלי,כי אם משורש ה-יק"דשאין כמותולתאר את בוהק זהבה המתפוצץכאש זו היוקדת ביער באותה תקופת פריחה קצרה ואינטנסיבית. 
שאר "כל היתר" ימי השנה נחלקים לשניים: התקופה הירוקה - בה נושאת היא  את שפע עליה הזעירים התלתניים. והתקופה האפורה - היבשה, תקופת השלכת.
עד כאן - לכאורה - הסיפור המוכר והידוע, אולם מכאן - הקאץ', שכן בניגוד לכל מה שלמדנו, בניגוד לכל מה שסיפרו לנו מגן הילדים ועד סוף התיכון, היא נושאת את עליה בחורף  ומשליכה אותם דווקא בבוא הקיץ,  ולא זו בלבד, אלא שהיא מייצגת בכך קבוצה גדולה של צמחי ארצנו הנוהגים ממש כמוה, משום שארץ זו קשה היא לצמחיה, בעיקר באקלימה הים-תיכוני, בו החורף גשום וקריר, אך קצר וחולף  והקיץ חם, ארוך ו...לא נגמר. אפילו כאן - בהרי הגליל העליון - "אסם-הגשמים" של ארצנו,  אפילו כאן - שאלת המפתח של הצומח היא כיצד לעבור את הקיץ הזה בשלום.
כאמור - חלק גדול מן הצמחים עושים זאת ע"י שלכת-קיץ, המאפשרת להם לשמור על מימיהם - סם חייהם, תוך מניעת אידוים דרך העלים.
אמור מעתה: עונת השלכת בארצנו החמה - היא הקיץ לא פחות מאשר החורף.